החלטה בתיק תא"ק 53492-05-12

ביום 25/9/2012 לאחר שהתבקש מתן פס"ד באין בקשת רשות להתגונן ניתן פס"ד כעתירת כתב התביעה.

יצוין, כי בשלהי יוני 2012, הוגשה ע"י הנתבע 2, בקשה להארכת מועד להגשת התנגדותו.

החלטתי מיום 27/6/2012 דחתה הבקשה.

הוגשו עוד שתי בקשות, באחת רק תצהיר, בשנייה רק בקשה ובסופו של דבר ניתנה למבקש ארכה להגשת בר"ל עד ליום 11/7/2012.

קודם שהוגשה בר"ל הגישה ב"כ המבקש ביום 4/7/2012 בקשה להשתחרר מייצוג הנתבע 2 והבקשה התקבלה.

הגם ששוחררה זה מכבר ב"כ המבקש מן הייצוג לא מנע הדבר ממנה להגיש בקשה ביום 8/7/2012 להארכת מועד להגשת בר"ל.

הבקשה נדחתה בהחלטתי מיום 8/7/2012.

למרות הארכה שניתנה, למרות שפע הבקשות שרובן נדחו, הגיש המבקש ביום 10/07/2012 בקשה להארכת מועד להגשת בר"ל וביום זה ניתנה גם החלטה המאריכה את המועד להגשת בר"ל למשך 45 ימים אשר ראשית מניינם חל ביום מתן ההחלטה.

45 הימים חלפו, בר"ל לא הוגש, ומכאן פסה"ד שברישא, אשר ניתן כאמור ביום 25/9/2012.

ביום 10/10/2012 הגיש המבקש 3 בקשות ולמחרת ביום 11/10/2012 הגיש בקשה נוספת כולן בקשה לביטול פסה"ד מיום 25/9/2012.

בהחלטתי מיום 11/10/2012, בכל אחת מ- 4 הבקשות הנ"ל, נקבע, כי על המבקש להגיש בקשה מתאימה למחיקת 3 מ- 4 הבקשות על מנת שהנותרת תידון.

ביום 14/10/2012 הגיש המבקש בקשה בהתאם להחלטה הנ"ל ועל כנה נותרה אך בקשתה אחת, היינו בקשה מס' 13 (ראה החלטתי מיום 4/11/2012).

בהחלטתי הנ"ל (ב-4/11/2012) מתומצתים נימוקי בקשת המבקש, היינו, טעה לסבור, כי מנין 45 הימים שנקצבו לו להגשת ארכה אינם כוללים את ימי פגרת הקיץ (בניגוד להחלטה שקבעה אחרת) וכן כי אין הוא משתמש כלל במגרש המשיבה זה אשר תביעת הפינוי עותרת לפינויו ממנו.

בהמשך נקבע, כי בכפוף להפקדת 50,000ש"ח, בתוך 21 ימים יעוכב ביצועו של פסה"ד.

זה המקום לציין, כי הנתבע 1, לא ביקש מאומה וממילא פסה"ד שניתן שריר וקיים כנגדו.

גם נכון להיום לא מצאתי, כי הופקדו בתיק זה 50,000ש"ח.

החלטתי הנ"ל הזמינה את תשובת המשיבה בתוך 22 יום. התשובה אכן הוגשה ביום 5/12/2012 ומציעה היא לדחות את בקשת הנתבע 2 שכן הלה נמנע מניצול שתי ארכות שביקש וקיבל.